Bava Metzia 196

Kapitel 196

א שואל חדא להד"מ וחדא אין דשאלה מתה ואידך לא ידענא אי דשכירות מתה ודקיימא דשאלה או דשאלה מתה ודקיימא דשכירות דמתוך שאינו יכול לישבע משלם:

1 und der Entleiher ihm erwidert: eine habe ich überhaupt nicht erhalten, eine der Leihe ist verendet, und von den zwei anderen weiß ich nicht, ob die der Miete verendet ist und die der Leihe lebt, oder die der Leihe verendet ist und die der Miete lebt; er muß, da er nicht schwören kann, bezahlen.

ב זה אומר שאולה וזה אומר שכורה ישבע השוכר ששכורה מתה:

2 WENN DER EINE SAGT, DIE ENTLIEHENE, UND DER ANDERE SAGT, DIE VERMIETETE, SO MUSS DER MIETER SCHWÖREN, DASS DIE VERMIETETE VERENDET IST.

ג ואמאי מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו אמר עולא על ידי גלגול

3 Weshalb denn, was der eine fordert, gesteht ja der andere nicht ein, und was der andere eingesteht, fordert jener nicht!? U͑la erwiderte: Durch Eideszuschiebung;

ד דא"ל אישתבע לי איזו מיהת דכדרכה מתה ומיגו דמישתבע דכדרכה מתה מישתבע נמי דשכורה מתה:

4 er spreche zu ihm: schwöre zunächst, daß sie auf gewöhnliche Weise verendet ist, und da er schwören muß, daß sie auf gewöhnliche Weise verendet ist, so muß er auch schwören, daß die gemietete verendet ist.

ה זה אומר איני יודע וזה אומר כו': הא מני סומכוס היא דאמר ממון המוטל בספק חולקין

5 WENN DER EINE SAGT, ER WISSE ES NICHT, UND DER ANDERE SAGT &C. Hier ist die Ansicht Symmachos’ vertreten, welcher sagt, der Betrag, über den ein Zweifel besteht, sei zu teilen.

ו בעי ר' אבא בר ממל שאלה בבעלים שכרה שלא בבעלים מהו

6 R. Abba b. Mamal fragte: Wie ist es, wenn er sie zuerst mit dem Eigentümer entliehen und nachher ohne den Eigentümer gemietethat:

ז מי אמרינן שאילה לחודה קיימא ושכירות לחודה קיימא או דלמא שכירות בשאלה מישך שייכי דהא מיחייב בגניבה ואבידה

7 sagen wir, die Leihe sei eine Sache für sich und die Miete sei eine Sache für sich, oder ist die Miete in der Leihe einbegriffen, denn [bei beidem] ist er für Diebstahlund Abhandenkommen haftbar?

ח את"ל שכירה בשאלה מישך שייכי שכרה בבעלים שאלה שלא בבעלים מהו

8 Und wie ist es, falls du entscheidest, die Miete sei in der Leihe einbegriffen, wenn er sie zuerst mit dem Eigentümer gemietet und nachher ohne den Eigentümer entliehen hat:

ט שאלה בשכירות ודאי לא שייכא או דלמא כיון דשייכא במקצת כמאן דשייכא בכולה דמי

9 die Leihe ist in der Miete entschieden nichteinbegriffen, oder aber ist es, da sie zum Teileinbegriffen ist, ebenso als würde sie ganz einbegriffen sein?

י את"ל לא אמרינן כיון דשייכא במקצת כמאן דשייכא בכולה דמי שאלה בבעלים ושכרה שלא בבעלים וחזר ושאלה מהו

10 Und wie ist es, falls du entscheidest, wir sagen nicht, wenn es zum Teil einbegriffen ist, sei es ebenso als würde es ganz einbegriffen sein, wenn er sie zuerst mit dem Eigentümer entliehen, nachher ohne den Eigentümer gemietet und sie darauf wieder entliehenhat:

יא הדר אתיא לה שאלה לדוכתה או דלמא אפסיקא לה שכירות ביני וביני

11 wird die Leihe mit der ersteren vereinigt, oder bleiben sie durch die inzwischen erfolgte Miete getrennt?

יב שכרה בבעלים ושאלה וחזר ושכרה מהו מי אמרינן אתיא לה שכירות לדוכתה או דלמא אפסיקא לה שאלה ביני וביני

12 Wie ist es, wenn er sie mit dem Eigentümer gemietet, nachher entliehenund darauf wiederum gemietethat: sagen wir, die Miete werde mit der ersteren vereinigt, oder bleiben sie durch die inzwischen erfolgte Leihe getrennt? —

יג תיקו:

13 Dies bleibt unentschieden.

יד <big>מתני׳</big> השואל את הפרה ושלחה לו ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו או ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו של שואל ומתה פטור

14 WENN JEMAND EINE KUH VERLEIHT UND SIE IHMDURCH SEINEN SOHN, SEINEN SKLAVEN, SEINEN VERTRETER, ODER DURCH DEN SOHN. DEN SKLAVEN ODER DEN VERTRETER DES ENTLEIHERS SCHICKT UND SIE VERENDET, SO IST [DER ENTLEIHER] ERSATZFREI.

טו אמר לו השואל שלחה לי ביד בני ביד עבדי ביד שלוחי או ביד בנך ביד עבדך ביד שלוחך או שאמר לו המשאיל הריני משלחה לך ביד בני ביד עבדי ביד שלוחי או ביד בנך ביד עבדך ביד שלוחך וא"ל השואל שלח ושלחה ומתה חייב

15 WENN ABER DER ENTLEIHER ZU IHM GESAGT HAT: SCHICKE SIE MIR DURCH MEINEN SOHN. MEINEN SKLAVEN, MEINEN VERTRETER, ODER DURCH DEINEN SOHN, DEINEN SKLAVEN ODER DEINEN VERTRETER, ODER WENN DER VERLEIHER ZU IHM GESAGT HAT: ICH SCHICKE SIE DIR DURCH MEINEN SOHN, MEINEN SKLAVEN, MEINEN VERTRETER, DEINEN SOHN, DEINEN SKLAVEN ODER DEINEN VERTRETER, UND DER ENTLEIHER IHM ERWIDERT HAT I SCHICKE, UND ER SIE GESCHICKT HAT UND SIE VERENDET, SO IST [DER ENTLEIHER]ERSATZPFLICHTIG.

טז וכן בשעה שמחזירה <big>גמ׳</big>

16 DASSELBE GILT AUCH VON DER RÜCKGABE.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel